מועדון כרייה

קריאה נינוחה בצוותא של סיפורים קצרים מהמבחר המקומי והעולמי

ארכיון תג: התרנגולת בעלת שלוש הרגליים

הקיר האחרון – שמאחוריו אין מאומה

משהו זז, רוחש. משהו מבעבע מתחת לפני השטח. כמעט מהרגע הראשון מוטלת אלומת צל על הסיפור, ועולה מתוכו תחושת איום שמקורה אינו ברור. וגם הרגשה של השחתה, של דבר מגונה שמכרסם ביסודות. מצעד הטיפוסים שמאייש את הסיפור יותר גרוטסקי או יותר סליזי –  מולכו, ברוריה, נוכלי התרנגולת, בולע הביצה, הכנר הערבי שמנגן מנגינות יללניות – כולם צובעים את הסיפור בגוון אקספרסיוניסטי בולט. הכל גדול מדי, חזק מדי, נטול תואם והרמוניה, כמו רגל שלישית של תרנגולת. אפילו אמו של המספר עוברת הזרה ונדמית אחרת, מצטיירת כאשת מזימות חורשת רע. מותו של המתקרא סבא, ששוכב על הרצפה מואר באורות צבעוניים, משל היה אייקונה של קדוש נוצרי. והברז. מה הסיפור של הברז. ומהו משל החרס הנשבר. ומהו הקסם המופעל למילות הלחש: "אני אני אני"

מועדון כרייה אפריל, מבצבץ בין יום הזיכרון לשואה שכבר חלף, לבין יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה שממתין לנו בהמשך. כבר באים.

צילום אילוסטרציה.

תודה לתמר פלג מ"הספרייה החדשה" שאישרה את הפצת הסיפור לחברי המועדון, ותודה לעדי אריאל שהציע את הסיפור הזה ועזר לי להחליט.